<h1>ארחות חיים הלכ' סעודה סימנים ז'—ט'</h1>
<h2>דף לט:</h2>
ולא יבצע פרוסה קטנה ולא גדולה, קטנה מפני שנראה כצר עין גדולה מפני שנראה כרעבתן, אבל בשבת יש לו לבצוע פרוסה גדולה: ואינו בוצע אלא במקום שבשל יפה: וקודם שיבצע צריך לברך המוציא לחם מן הארץ פי' בירושלמי דעל כן אומר המוציא בה"א ולא אומר מוציא כדי שלא לערבב האותיות ופריך לחם מן הארץ ולא משני מידי, והרשב"א ז"ל תירץ דבמקום שאפשר חששו לערוב האותיות כגון בהמוציא אבל במקום דלא אפשר כגון במן הארץ דאי אמר המן הארץ לא משמע מידי לא חששו ולא ניחא להו לתיקוני מן הארץ לחם שאין כן דרך הברכות להזכיר החפץ שמברכין בו באחרונ' שאין אומרים בורא מן העץ ולא מן האדמה פרי כנ"ל עכ"ל. ונראה לי דלישנא דקרא נקט דכתיב להוציא לחם מן הארץ וצ"ע למה אומרים הגומל לחייבים טובות.
